top of page

מהי רשלנות רפואית?

Chart & Stethoscope
logo.png

  רשלנות רפואית 

רשלנות רפואית הינה מצב בו צוות רפואי או סיעודי מתרשל בטיפול במטופל – משמע, אינו נוהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת ובזהירות סבירה, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק גופני, נפשי או חלילה מוות. 


בשל כך שהוכחת רשלנות רפואית כרוכה בהכרח בעניינים מתחום הרפואה,

יש לתמוך תביעה בעילה של רשלנות רפואית בחוות דעת רפואיות

בתחומי המומחיות המתאימים.


כך למשל: תיקי רשלנות בלידה ייתמכו, בדרך כלל, בחוות דעת של רופא נשים, ולעיתים, גם בחוות דעת של גנטיקאיו/או ניאונטולוג (רופא יילודים).
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית מצריכה שילוב של הצגת הטיעונים המשפטיים בצורה ברורה ומלאה יחד עם חוות דעת רפואיות מתאימות.

logo.png

אז איך אדע אם היתה רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בהריון

בתקופת ההריון נהוגות בדיקות שונות, כגון: בדיקות דם, יעוץ גנטי ובדיקות סקר גנטי, בדיקות US, סיסי שיליה, שקיפות עורפית, תבחין משולש (המוכר יותר כבדיקת "חלבון עוברי"), דיקור מי שפיר, צ'יפ גנטי, סקירת מערכות, העמסת סוכר, אקו לב עובר, ניטור ועוד. 

הבדיקות ממהלך ההריון מטרתן סינון ואבחנה של תחלואות ומומים שונים בעובר, ככל שישנם. חלק מהבדיקות נועדו לבחון את מצבהּ הרפואי של האם. 

ישנן נשים הנדרשות לבדיקות נוספות או ממוקדות על רקע חשדות/אבחון של אי סדירות בעובר. 

יתרה מכך, ישנן בדיקות שאינן כלולות בסל השירותים של קופות החולים, ואולם ניתן לבצען במסגרת פרטית. על הבדיקות הנוספות שניתן לבצע, וככל שהן רלוונטיות לנשים הרות מסוימות, צריך הרופא המטפל ליידע את הנשים, על מנת שתוכלנה לשקול אפשרות לבצען. 

ככלל, את אופן ניהול מעקב ההריון מגדירים נהלים וחוזרים מקצועיים של האיגוד הרפואי, של קופות החולים השונות ומשרד הבריאות. 

כך למשל: נשים בנות 35 ומעלה זכאיות לביצוע בדיקת מי שפיר ללא עלות (על חשבון המדינה), שכן מפאת גילן הן מצויות בקבוצת סיכון ללידת יילוד הלוקה בתסמונת דאון. 

אי הפניית נשים בנות 35 ומעלה לדיקור מי שפיר ושעה שההריון הסתיים בלידת יילוד הלוקה בתסמונת דאון, עולה כדי רשלנות בביצוע מעקב ההריון. 

דוגמה נוספת הינה - ביצוע סקירת מערכות והחמצת מום מבני (בלב, במוח, בשלד העובר וכיוצ"ב), ולידת יילוד עם מום כאמור, עשויה אף היא להוות רשלנות רפואית. 

שכן, לו איבחן הרופא, שביצע את סקירת המערכות, את המום בעובר, ניתן היה להעמיק את הבירור ולהעריך את היקפו של הנזק והפרוגנוזה הצפויה לעובר לאחר הלידה. בהתאם, להורים היתה ניתנת האפשרות לשקול את גורל ההריון - היינו, לבחור אם להפסיק את ההריון או ללדת את היילוד במומו. 

כמו כן - במקרים בהם ישנה תחלואה משפחתית, כגון: מחלות לב, מחלות גנטיות (דוגמת תסמונות שונות), או במקרים בהם ישנה גם קרבת משפחה בין בני הזוג, על הרופא המבצע את מעקב ההריון להפנות את בני הזוג לייעוץ גנטי לצורך גביית אנמנזה מתאימה והתאמת הבדיקות הדרושות על מנת למנוע הישנות של התחלואה המשפחתית בעובר. 

אי גביית אנמנזה מתאימה, כפועל יוצא מכך אי הפניה לייעוץ גנטי בנסיבות כאמור ולידת יילוד חולה - הינה רשלנות רפואית בביצוע מעקב ההריון. 

   

logo.png

רשלנות רפואית בלידה

הלידה מסיימת למעשה את תקופת ההריון, ועל כן ישנה חשיבות רבה בניהול הלידה בהתבסס על נתונים ממהלך ההריון. 

גם בלידה, כמו בניהול מעקב אחר ההריון, ישנן הנחיות מקצועיות הקובעות את הסטנדרטים בניהולהּ במקרים שונים.

ההנחיות מתייחסות לאופן קבלת יולדת ללידה, הבדיקות שיש לבצע לה, אופן המעקב אחריה, ניהול הלידה בעניינהּ והמעקב לאחר הלידה. 

כך למשל: מקרים של ירידת מים מוקדמת (לפני שבוע 36 להריון) מצריכה מעקב ובדיקות שונות, על מנת לוודא כי היולדת והעובר לא נדבקו בחיידקים מסכנים. 

כמו כן, יולדת תחובר למוניטור על מנת לנטר את הצירים ואת מצבו של העובר שברחמהּ. ישנה חשיבות יתרה לפענוח נכון של הניטור, שכן אם הניטור פתולוגי (בלתי תקין), על הצוות המטפל לבחון במיידיות את פשר המצב, ובמידת הצורך, לגרום ללידה דחופה (אם בלידה מכשירנית ואם בניתוח קיסרי דחוף). 

במקרים בהם צריך היה לאבחן פתולוגיה בניטור, אך זו לא אובחנה באופן שהוביל ללידת יילוד עם נזקים או לידת עובר ללא רוח חיים - המדובר ברשלנות רפואית בלידה. 

גם למעקב לאחר הלידה ישנה חשיבות יתרה, שכן ייתכנו דימומים או סיבוכים שונים, ומכאן על הצוותים הרפואיים לגלות ערנות ולבחון נתונים מחשידים, כגון: דימום מוגבר, עליית חום גוף, בדיקות דם בלתי תקינות, מוגלה מתפרים וכיוצ"ב, על מנת למנוע מקרים בהם נגרמים ליולדת נזקים שונים (דוגמת זיהום בטני וחלילה כריתת רחם, השארת שארית שיליה ועוד). 

  

   

רשלנות רפואית בניתוחים

ישנם ניתוחים אלקטיביים - שאינם דחופים, וניתוחים שאינם אלקטיביים.

בניתוחים אלקטיביים, דוגמת: ניתוח לכריתת ממצא שפיר, ניתוח קיסרי שאינו ניתוח חירום, ניתוח קוסמטי וכיוצ"ב, על הרופא המטפל/המנתח חלה חובה מוגברת לייתן למטופל/ת את מלוא ההסברים. היינו, להסביר על החלופות האפשריות לניתוח, על מלוא הסיכונים הכרוכים בניתוח, סיכויי הניתוח, אופן ביצוע הניתוח ועוד. 

עם מתן ההסבר המלא למטופל/ת יש אפשרות לשקול אם לבצע את הניתוח, אם לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת ושהות מספקת על מנת לשקלל את מלוא הנתונים הרלוונטיים לצורך קבלת החלטה על ביצוע/דחיית הניתוח המוצע.

הדברים האלו נכונים גם במקרים של ניתוחים שאינם אלקטיביים, ואולם הכל בכפוף לדחיפות הרפואית שבביצוע הניתוח. 

ככל שמטופל/ת לא מקבל/ת את ההסברים הללו, יכול שההסכמה שניתנה לביצוע הניתוח אינה תקפה, ובלשון המקצועית: "ההסכמה היתה שלא מדעת", והנזק שנגרם כתוצאה מביצוע הניתוח מזכה בפיצוי.

ישנם סוגי טיפול שונים למקרים רפואיים שונים, כך למשל: ניתוח שמבוצע בגישה פתוחה (למשל כשפותחים את הבטן) בעוד שבהתאם לגישה המקובלת בספרות ניתן לבצעו בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית). ככל שנגרם נזק כתוצאה מביצוע הניתוח בגישה הניתוחית הפתוחה, ההתנהלות הרפואית עלולה להיחשב כרשלנות רפואית. 

זאת ועוד: במקרים בהם ניתוחים מבוצעים ללא בדיקות הדמיה מקדימות ו/או ללא בדיקות הדמיה עדכניות, בניגוד למקובל בפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום הרפואה הספציפי, (למשל: במקרים של ניתוח לכריתת גידול), במקרים בהם נגרם נזק למנותח, שהינו תולדה של היעדר היערכות מתאימה לניתוח - הדבר מהווה רשלנות רפואית בביצוע הניתוח.  

בנוסף, גרימת נזק במהלך ניתוח, שהינו נזק צפוי שמנתח מיומן יכול וצריך היה לצפות אותו ולהימנע ממנו בנקיטת זהירות סבירה, עולה כדי רשלנות רפואית בביצוע הניתוח.

 

  

   

טעויות באבחון

טעויות באבחון מצב רפואי יכולות לקרות, ואולם על הגורמים הרפואיים לעשות כל שביכולתם על מנת להימנע מטעויות כאמור. 

על כן, צוותים רפואיים מקצועיים ומיומנים ייבחנו את מכלול התסמינים והנתונים המוצגים בפניהם ויעלו מספר אבחנות אפשריות לתחלואה על מנת להתאים את הטיפול הרפואי המתאים למטופל/ת. 

 כך למשל: כאשר מטופל שב ומתלונן על כאבי בטן, המלווים בשלשולים, ירידה במשקל ועוד - יכולות להיות למצב כאמור אבחנות רפואיות שונות ומגוונות. 

לצורך מיקוד האבחנה על הצוותים הרפואיים לערוך בדיקות משלימות, להיוועץ במומחים שונים ולצמצם את מספר האבחנות עד להגעה לאבחנה המתאימה ביותר. 

אי ביצוע בדיקות, העדר התייעצות ואי מתן טיפול מתאים יכולים להוביל לנזקים הנובעים מטיפול רשלני.

לשם הדוגמה: במקרה בו תלונות על כאב בטן חריף הנובעות מנקב במעי (מה שעלול להוביל לפיזור צואה בחלל הבטן ולזיהום מסכן חיים), לא מקבלות מענה רפואי מתאים, כגון: הפניה לבירור הדמייתי ובמידת הצורך ניתוח - יכול הדבר להוות רשלנות רפואית הנובעת מטעות באבחון. 

דברים דומים יכולים להיות במקרה בו אובחן מצב בו התסמינים מתאימים לכאורה לסרטן והמטופל מקבל טיפול בכימותרפיה ובהקרנות, אשר כשלעצמן גורמות נזק גופני ונפשי, ואולם בפועל אין המדובר בסרטן.  

מקרה נוסף אפשרי הוא כאשר צילום מפוענח באופן שגוי ושבר שנגרם למטופל מוחמץ. העדר הטיפול בשבר בפרק זמן סביר יכול להשאיר נזק בלתי הפיך. הפענוח השגוי יכול לעלות כדי רשלנות רפואית. 

  

   

שיהוי באבחון סרטן

למרבה הצער, סוגי הסרטן הינם רבים, ואולם עם הזמן ולאור נתוני הספרות המקצועית, ישנן הנחיות של האיגודים הרפואיים המסייעות בידי הרופאים המטפלים למקד את האבחון על ידי ביצוע בדיקות מקדימות. 

אבחון סרטן בשלבים מוקדמים יכול להיות קריטי, שכן ישנם סוגי סרטן שעיכוב באבחונם יכול לגזור את דינו של המטופל. 

כך למשל: ביצוע בדיקת קולונוסקופיה ואבחון פוליפ במעי מצריך בירור בביופסיה אודות טיבו של הפוליפ.

ככל שהמטופל לא מופנה לביצוע הבירור הנדרש, והמדובר בממצא סרטני ממאיר, השיהוי באבחון ובאי מתן הטיפול (כריתת הנגע ו/או שוליו באופן מלא, מתן טיפול אונקולוגי משלים: כימותרפיה, הקרנות ועוד) עלול לגרום להתפשטות של הסרטן בגוף המטופל, באופן שפוגע אנושות בסיכוייו להחלים, ואף חלילה - למותו בטרם עת. 

שיהוי באבחון הסרטן באופן המתואר הינו תולדה של רשלנות רפואית.

ככלל, טיפול בסרטן שמאובחן בשלבים מוקדמים מגדיל את הסיכויים להחלמת המטופל, וככל שהצוות הרפואי משתהה בטיפול - הוא מתרשל. 

   

 

  

   

bottom of page